הפרוייקט שלי מתייחס לנזקים שהמלחמה עשתה אצל בני נוער בתחום הבילויים והעיסוקים.
 

בחרתי בנושא זה כי בני נוער מרבים לצאת ולבלות בתדירות גבוהה במהלך גיל ההתבגרות, אך מאז הטבח בשבעה באוקטובר המציאות שלנו השתנתה ונפגעה. מתוך המלחמה, האירוע שגרם להכי הרבה חשש אצל בני הנוער זה פסטיבל הנובה, שבו מחבלים רצחו, חטפו ועשו מעשים לא אנושיים במקום שרק רצו לרקוד ולשמוח בו. יש הרגשה של פחד שאירוע כזה יחזור כמו כן חשש שאין לבני הנוער מקום בטוח לבלות בו. בתקופת גיל ההתבגרות צריכים ללמוד מטעויות, לחוות הרפתקאות ולהגשים רצונות, כל אלו נפגעים בזמן מלחמה.
 

בתור בת נוער בתקופה שכזאת אני מרגישה שכל פעם אני קמה לסרט אימה מתמשך, זה לא מציאות שאפשר להרגיש בה מוגנים, מציאות שהיא לא נורמלית שגורמת רק לפחד וחוסר ביטחון. החיים הנורמטיביים שלי נפגעו ואני לא חווה את גיל ההתבגרות כמו שאני אמורה לחוות אותו כי תמיד יש בי מחשבות בכל פעם שאני מבלה על טבח של מחבלים, זה פוגע לי בתקופה החשובה הזאת שבה אני אמורה להתבגר ולחוות.

 

החלטתי לצלם את הפרוייקט גמר שלי תחת הכותרת "צבע אדום", בכל תמונה שצילמתי בפרוייקט הגורם המשותף הוא הצבע האדום. שם הפרויקט מציין את תקופת המלחמה שבה אנחנו חווים התרעות של ״צבע אדום״ ברחבי הארץ, ובנוסף הצבע מזכיר לי מלחמה, דם, אזהרה. בכל אחת מהתמונות צילמתי בני נוער שנמצאים לבד במקומות בילוי ועיסוקים, שאין מסביב אף אחד כי כולם מרגישים שאין להם מקום בטוח לבלות בו ואף אחד לא יוצא למקומות מהפחד.