בסט הצילום הרביעי כבר הרגשתי שאני בונה שפה מיוחדת לצילומים שלי. נסעתי לחוף מסוים שידעתי שאני חייבת לצלם בו, אבל כשהגענו הים היה סוער, והאזור שבו רציתי לצלם ניתן לצילום רק כשהים רגוע. בהתחלה זה תסכל אותי, אך החוף היה כל כך יפה והיו בו המון מקומות לצלם, אז החלטתי להמשיך ולנסות. הגענו לחוף הצדפים המיוחד, וידעתי שאני חייבת לצלם שם. בהתחלה ניסינו את תנוחת השכיבה שוב, אבל הרגשתי שכבר עשיתי אותה יותר מדי, ולכן רציתי לשנות בסוף התמונה שנבחרה היא עם הדוגמנית ישבה עם מבט חודר למצלמה, בזמן שהגלים פוגעים בה. רציתי לצלם שוב בים כי כבר עשיתי שני סטים ביער, והרגשתי שזו הזדמנות טובה לשלב את הים שוב בפרויקט. למדתי לא להתייאש גם כשדברים לא הולכים כפי שתכננתי, ושאפשר תמיד למצוא את הדרך להוציא תוצאה טובה יותר, גם אם צריך להתאים את הרעיון למצב הנוכחי.